הנחל שנדמה כקו הוא למעשה תמצית של מרחב גדול בהרבה. הנחל מנכיח את אגן ההיקוות, שבעצמו תחום בקו – פרשת המים. האם לקו פרשת המים כמו לקו הנחל יש סיפור של מרחב? האם יש לו משמעויות נוספות? בשאלות אלו נפתח הפרויקט. מחקירת הנושא התגלו מאפיינים ייחודיים לקווי פרשת מים והפרויקט התמקד באזור על קו פרשת המים הארצי, האזור היחידי בו הקו אינו עובר על קו רכס אלא עובר בעמק, עמק יזרעאל. עובדה זו הופכת את העמק למסדרון אקולוגי אקווטי בעל חשיבות ארצית. מסדרון המייצר מעבר לאורגניזמים שוכני מים, בין מזרח למערב הארץ. מיפוי העמק מתוך הקריאה שלו כמסדרון אקווטי, חשף את האתגרים הרבים במרחב והוביל להצעות לשינוי בחקלאות, בתשתיות ובבינוי הקיים והעתידי. נדבך המסדרון האקולוגי האקווטי מתחיל בראיה ארצית, ממשיך לראיה דו-אגנית, אגנית, ומסיים במקומית, כאשר נקודות המפתח שלו נמצאות במרחב פרשת המים.