בימים אלה, קצב גידול האוכלוסין בישראל הוא מבין הגבוהים בהשוואה למדינות מפותחות, והפיתוח העירוני מושפע בעקבות נתון זה. שטחים פתוחים רבים הופכים למשטחים אטומים לחלחול מי גשם בקצב מסחרר לטובת הבנייה. יחד עם שינוי האקלים הקיצוני, אנו נתקלים בסוגייה רצינית שבה משקעי גשם רבים מתווספים בזמן קצר למערכות הניקוז והנחלים.

 

כיום, מערך התכנון אינו מביא בחשבון את המורכבות הפרקטלית של אגני הניקוז, אלא מסתכל על הניקוז והנחלים כמערכת לינארית לסילוק ולהשהיית מי הנגר. הפרויקט מציע לפתח מערכת אלגוריתמית שמתחשבת בנתונים רבים ומורכבים, לצורך יצירת מאזן מים נכון בכל רמה של אגן ניקוז. כך עולה גם ההזדמנות לייצר פיתוח עירוני המותאם למערך החדש, תוך הפיכת המים ממטרד למשאב. בפרויקט נבחן כיצד מרחבים שונים בתוך אגן הניקוז השכונתי והרובעי, יכולים להיות מעורבי שימושים בתפקוד העירוני השוטף, ובזמני משקעים קיצוניים. בזכות כך, מרחבים אלה מייצרים אטרקציה ייחודית וחוויתית של מופעי מים המשתנים בהתאם לנתוני כמות המשקעים, זמני ריכוז המים, ובהתאם לספיקות המקסימליות בנחלים.