נחלה
תודעה מעגלית ביחסי אדם ונחל במרחב החקלאי מקרה בוחן באגן לכיש
נחום שי
בחזרתי לזכרון הילדות והבגרות במרחב 'הנחל'-נחל לכיש התחדדו לי חוויות הזמן והמקום של הנחל: חוויה רגעית של מבט ושמחה על ברכת הגשם בזמן השיטפון בערוץ הנחל וחוויה מתמשכת של שקט והתבוננות בבריכת השאיבה שליד הנחל.
אדמות הסחף הפוריות שנסחפו עם השיטפונות במשך אלפי שנים מהוות בסיס לחקלאות שסובבת את ערוצי הנחלים. עם הקמת מדינת ישראל התפרשה החקלאות האינטנסיבית בכל מרחב הנחלים ושינתה את תוואו הטבעי והדינמי של אגן הנחל. באגן לכיש הוקמו מושבים בפשט ההצפה הטבעי של הנחל והם סובלים מהצפות תכופות.
פתרונות שונים מתוכננים באגן כהתמודדות עם סכנת ההצפות: פיתוח בריכות חורף, האטת הנגר ואיתו סחף הקרקע והשהייתם בשדות והצפת שדות בסמוך לנחל. בעבודתי אני בוחן כיצד בתכנון נופי ומרחבי פתרונות אלה יכולים להכניס שפה אחרת למרחב החקלאי המודרני- שפה מעגלית של חקלאות רב תפקודית וברת-קיימא שמסתכלת הלאה לדורות הבאים וגם אחורה לעבר, שפת המים שרואה את האגן כולו כמרחב נחל.